אליהו רבא על משנה כלים כ״ז:א׳

« אליהו רבא על משנה כלים כ״ו:ה׳ אליהו רבא על משנה כלים כ״ז:ד׳ »

1 הַבֶּגֶד מִטַּמֵּא מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה שֵׁמוֹת. הַשַּׂק, מִשּׁוּם אַרְבָּעָה. הָעוֹר, מִשּׁוּם שְׁלֹשָׁה. הָעֵץ, מִשּׁוּם שְׁנַיִם. וּכְלִי חֶרֶס, מִשּׁוּם אֶחָד. כְּלִי חֶרֶס מִטַּמֵּא מִשּׁוּם כְּלִי קִבּוּל. כֹּל שֶׁאֵין לוֹ תוֹךְ בִּכְלֵי חֶרֶס, אֵין לוֹ אֲחוֹרָיִם. מוּסָף עָלָיו הָעֵץ, שֶׁהוּא מִטַּמֵּא מִשּׁוּם מוֹשָׁב. וְכֵן טַבְלָא שֶׁאֵין לָהּ לִזְבֵּז, בִּכְלֵי עֵץ, טְמֵאָה, וּבִכְלֵי חֶרֶס, טְהוֹרָה. מוּסָף עָלָיו הָעוֹר, שֶׁהוּא מִטַּמֵּא מִשּׁוּם אֹהָלִים. מוּסָף עָלָיו הַשַּׂק, שֶׁהוּא מִטַּמֵּא מִשּׁוּם אָרִיג. מוּסָף עָלָיו הַבֶּגֶד, שֶׁהוּא מִטַּמֵּא מִשּׁוּם שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ:

פירוש אליהו רבא על משנה כלים כ״ז:א׳

1 שאין לה לזביז. שאע"פ שאין לו תוך כיון שראוי להניח עליו כלי קבול הוא וטמא בכלי עץ:

2 מוסף עליו העור כו'. אפילו במחובר לקרקע מטמא טומאת אהלים אבל עץ שחברו לקרקע אינו מטמא טומאת אהלים אבל בתלוש אפילו עץ מטמא טומאת אהלים כדתנן בר"פ ט"ז באהלות. האיכר עובר ומרדע על כתפו טמא משום כלים המאהילים על המת וכן פירשו בתוס' בשבת אמתני' דכל היוצא מן העץ אינו מטמא טומאת אהלים אלא פשתן. והרא"ש פירש מתניתין מוסף עליו העור אפילו עור דלאו בר קבול טומאה מטמא טומאת אהלים אבל עץ דלאו בר קבולי טומאה לא מיטמא טומאת אהלים. וקשיא מכדי טומאת אהלים בעור ממשכן ומשרצים ומנגעים ילפינן לה בשבת והתם בעור דבר קבולי טומאה הוא. ושיעור אהלים כתב הרע"ב טפח ולא היא דעל עצמן מביאין טומאה בכל שהן:

3 משום אריג. והוא שאינו רוצה לארוג יותר מטמא באריגה בכ"ש אבל אם רוצה לארוג יותר אין טמא עד שיהא בו ארבעה:

« אליהו רבא על משנה כלים כ״ו:ה׳ אליהו רבא על משנה כלים כ״ז:ד׳ »